מרפא עץ חיים

לרפואת האדם
העם והעולם,
בסיוע
השכינה, מזמור
לנשמה, לחיים טובים
וגאולת עולמים, לחפצים
באמת האל למען האדרת
שמו ישתבח ברבים ולעשיית
טוב לכל העולמות בתיקון
המעשים והמידות. הארה
בסוד החיים וההויה,
הרפואה והמחלה,
ובסיסי הקבלה:

הקדמה

תיקוּן המידות: לנשמה תפקיד כּצורךְ עליון לתקן את מידות האדם כּנגד סוד צימצוּמה וירידתה לעולם הזה כּנגד סוד שורשה העליון ומְקום החשכתה בּאדם הראשון ובגבוּל הזמן שהוּקצב לאדם לחיות כּנשמה בּגוּף בּמלכוּת עובר האדם חויות והתנסוּיות והתמודדוּיות והיבּחנוּת בּעשרת המידות שהן כּנגד עשר ספירות כּפי עניין תיקוּנו ודביקוּת האדם בּעיקר שורש התורה "ואהבתָּ לרעךָ כּמוךָ" כּוללת את כּל עשרת הספירות וכל המצוות והיא "ואהבתָּ את ה' אלהיךָ" כּי דרךְ תיקוּן האדם היא בּאהבת חברו שהיא אהבת האל ובדרךְ האל ישיג האדם את מעלותיו וישתווה האדם בּמעלותיו למעלות רצונות הבורא יתבּרךְ כּלפּיו שהן עשרת המידות:

כּנגד ספירת המלכוּת היא מידת ההכנעה והקבּלה שבה לומד האדם את גדוּלת הכניעה לִּרצון הבורא בּעולמו הן בִּּכללוּת הנבראים והן בּפרט האישי היחיד ועל האדם להלחם בִּּרצונו האנוכי להשיג את קיוּמו למען גדוּלת עצמו ויקיים את רצון הבורא יתבּרךְ וכנגד ספירת היסוד היא מידת האמת שבה לומד האדם את רצון נשמתו האמיתי מרפּא עץ חיים שהוּא יחס ודרךְ אמת כּלפּי כּל הנבראים וילחם האדם בּשקר ויאמר ויעשה ויבטא את כּל חפצו בּאמת ולמען האמת הנשגבת העליונה ולא יסתיר את האמת בּשקר למען צרכי עצמו וכנגד ספירת ההוד היא מידת התמימוּת שבה לומד אדם לדרוש בּתיקוּן המעוּות והשמת דבר על כּנו כּפי צורךְ נשמתו וטהרה וילחם האדם בּכיסוּיי פּנים וכיסוּיי טוהר האמת ודע ש'תום' משמעוּתו 'ישר' וכנגד ספירת הנצח היא מידת הבטחון שבה לומד האדם לבטוח בּאל עליון שיוליכו נאמנה בּדרךְ תיקוּנו בּכל דרכיו עלי אדמות וילחם האדם בּספק ובפּחד ובחוסר האמוּנה וכנגד ספירת התפארת היא מידת הרחמים והשלום שבה לומד האדם את מידת הסלחנוּת כּלפּי הנבראים וההטבה עמהם וילחם בּקושיוּת ליבּו ובהקשחת נתינתו וכנגד ספירת הגבוּרה היא מידת היראה שבה לומד האדם את יראת ה' וההשמרוּת מביטוּי הרע בִּּדרכיו ובמעשיו וכנגד ספירת החסד היא מידת האהבה שבה לומד האדם להיטיב לשאר הברוּאים בּכל מידת יכולתו וילחם האדם בּנתינה למען תאוות עצמו ומחסורו שלו וכנגד הדעת היא מידת הייחוּד שבה לומד האדם לייחד את כּל ענייניו לשם שמים ולהתחבּר בּכךְ לשורש עליון עוד בּחייו עלי אדמות וילחם האדם לעשות עניינו חיבּוּר ל'עץ החיים של הקדוּשה' ולא 'חס ושלום' ל'עץ הדעת טוב ורע' וכנגד ספירת הבינה היא מידת השמחה שבה לומד האדם חדוות חיים עלי אדמות והתענגוּת בּיופי וגודל רוממוּתו יתבּרךְ וילחם האדם בּעצבוּת ובדךְ און על ידי יצירת השמחה בּכל כּוחו ומאודו ונאמר הללוּיה ודע שבבּינה הן בּחינות התשוּבה והדביקוּת וכנגד ספירת החכמה היא מידת הענוה שבה לומד האדם את יופיה ומעלתה הבלתי ניתנת לשיעוּר של המעטת עצמו בּפני בּורא עולם בּסוד עניין הזדכּכוּתו ויכולתו להעביר 'אור אין סוף' לנבראים כּמידת צניעוּתו וילחם האדם בּגאוה ובהתנשאוּת ויהי בּענוה וכנגד ספירת הכתר הן המידות אמוּנה ותענוּג ורצון שהן סוד כּל המידות וכנגד רצון הרצונות ומבּריכת הטהרה בּתשוּבה שלמה יוּטב לנשמתו ויאמין בּבורא בּלבדו וימנע האדם מדרךְ 'אלהי"ם אחרים' ואפילוּ יצטרךְ לחירוּף נפשו בּדבר:

כּתר קושר דעת קושר תפארת קושר יסוד קושר מלכוּת קושר את כּל המידות: חכמה קושרת חסד קושר נצח: בּינה קושרת גבוּרה קושרת הוד קושרת מלכוּת: דעת קושרת תפארת כּתר עליון קושרת כּל המידות: דבר קושר דבר והכּל בּסוד אחד יחיד וּמיוּחד:

המחלה: כּאשר פּוגם אדם בּמידות מופיע מיד כּח שלילי שהוּא הקליפּות בּיחס ישר למקום הפגימה שהוּא עוררוּת 'עץ הדעת טוב ורע של הטוּמאה' בּאחד מספירותיו ומשורש זה בּ'עץ הדעת טוב ורע של הטוּמאה' נמשךְ לאדם כּח קליפּות זה החודר ומבקע את ה'חיה' ונכנס לגוּפו בּדיוּק בּמקום  מקבּיל לעניין פּגימתו וכשם שפגם בּ'עץ החיים של הקדוּשה' שהוּא העולם הגדול נפגם הוּא מ'עץ הדעת טוב ורע של הטוּמאה' בּגוּפו ממש שהוּא העולם הקטן ומתפּשטות הקליפּות ומתרבּות ונמשכות כּלפּי האדם ומולידות את כּל המחלות משוּם שהכּח השלילי מטמא ומחבּל בּגוּף האדם ובכךְ עניין כּל המחלות כּוּלן הבאות מ'עץ הדעת טוב ורע של הטוּמאה' בּיחס ישר למעשי פּגימת האדם בּחטאיו:

כּח הטוּמאה מבקע את המערכת הכוחנית הנקראת 'חיה'  היא ההילה המקיפה את הגוּף הגשמי של האדם ומערער בּשלב הראשון את האיזוּן הכללי הכוחני של האדם משוּם ששואב ממנו כּוחו בּדרךְ חיבּוּר ההפכי ומחלישו ומנזק ערנוּתו משוּם ערבּוּב כּח הדין בּכח החסד ובשלב השני פּוגם כּח הקליפּות בּכ"ד סודות מוקדי הגוּף הגשמי המצוּיים בּעמוּד השדרה בּיחס לאופן ודרגת פּגימתו וחטאו של האדם והם ח' מוקדי נשמה בּחלק העליון של עמוּד השדרה וח' מוקדי הרוּח בּחלק האמצעי של עמוּד השדרה וח' מוקדי הנפש שהם בּחלק התחתון של עמוּד השדרה ובשלב השלישי חודרות הקליפּות לאיברים החיצוניים והפנימיים שהם רמ"ח בּמספּרם ובשלב הרביעי חודרות הקליפּות לגידים שהם שס"ה בּמספּרם ובשלב החמישי מתפּשטות ומתרבּות הקליפּות כּלפּי כּל הבחינות הפנימיות יותר בּגוּף הגשמי הקשוּרות בּסוד פּגימתו עד לרמת עומק עוררוּת הדינים שחטאו עורר בּ'עץ הדעת טוב ורע של הטוּמאה' ובשלב השישי חוברות הפגימות כּאחת בּכל מרחב הגוּף הגשמי ומקיימות קשרי טוּמאה בּיניהן והשלב השביעי הוּא פּטירת האדם או האיבר והוּא שלב גזר הדין שבו נקבע בּשמים כּי לא תהיה לאדם זה או לאיברו תקנה בּזה הגלגוּל ונפטר האדם או איברו מן העולם:

המוסיף חטא לחטא יפגם כּמידת חיבּוּרם והמוסיף חסד לדין ימעט הדינים כּמידת חסדו והמוסיף דינים מקרב קיצו והגוּף הוּא המלכוּת עצמה שבה מתממשות כּל הספירות של עץ החיים ופגימת הדעת היא בּחכמה ובבּינה וביניהן בּאופן הקשוּר לכל הגוּף הגשמי כּוּלו ובחינת הדעת היא בּמקום בּחינת הכתר שאינה נפגמת בּחלקה הפנימי והיא אור חיוּתו עד החזרת נשמתו לבורא עולם:

מחלה והחלמה: הרי היא לךָ דרךְ הופעת מחלת האדם וגלגוּל קושר גלגוּל וּבאם לא ישלים תיקוּנו יצטרךְ לתקן בּגלגוּל הבא וּבאם זכה בּאש גיהנוּם וזכה יִּטהר בּגיהנום ויכפּר וּבאם לא זכה בּאש גיהנוּם יתקן בּגלגוּל שמתחת לגלגוּל בּגוּף אדם שהוּא בִּּתקוּפת גלגוּל בּחי בּצומח בּדומם וב'כף הקלע' שהוּא מקום שבמלכוּת שבו נעצרות הנשמות שחטאוּ מכדי לשוּב לחיי העולם הבא ועדיין לא הגיעה זכוּתן להתגלגל בּגוּף ולא זכוּ להיטהר בּאש גיהנום:

מחלת האדם בּגוּפו תולדה היא של חוליו הנפשי הרוּחני הנשמתי החייתי והיחידתי וחוליו בּא כּדי לידעו בּאשר לחוליו הפנימי ולידעו שחטא הוּא לקבּ"ה ומבקשו הקבּ"ה ודורשו לשוּב מדרכּו הרעה ולחזור בּתשוּבה שלמה לפני בּורא עולם משוּם שחוליו מחליא סביבתו ומטמא את עולמו של הקבּ"ה ואין רפוּאת האדם רפוּאת אמת היא אלא אם שב וחזר ותיקן דרכיו ואמרי פּיו ומחשבותיו וּבאם יתקן גוּפו בּדרךְ רופאי הבשר או בּדרךְ 'אלהים אחרים' לא יתוּקן חולי נפשו ותמשיךְ מחלתו ותתעצם בּו ותסתיר פּניה ותפרוץ בּו ויהיה חייב גלגוּל 'חס ושלום' כּדי לשוּב ולתקן מחלתו אלא בּאם יחזרוּ בּניו בִּּתשוּבה שלמה לפני הקבּ"ה ויזכּוּהוּ וּבאם לא יחזרוּ בּתשוּבה יקבּלוּ בּניו ניצוצות מחלתו בּחלקם ועוונו יהפוךְ עוונם 'חס ושלום' וינוּקוּ בּחזרתם בִּּתשוּבה שלמה בּתיקוּן המידות ואמן כּן יהי הרצון:

אור וחושךְ: עוונות האדם הם סיבּות מחלותיו והפרת חוּקי הקדוּשה מאל עליון מפרים את איזוּן כּוחות נפשו דוחים מגוּפו את קדוּשת חיוּתו מסתלקת קדוּשתו בּמידת חטאו חודרת לגוּפו טוּמאת חטאו משחירה לובן זוךְ אורות חיוּתו בִּּנגעים נקוּדתיים טמאים השואבים את כּוחות חיוּתו ומחלישים אונו ומחליאים גוּפו:

הכתמים הנקוּדתיים השחורים הם כּוחות הפוּכים ושליליים לכוחות האור והטוהר שהם כּוחות קדוּשת עץ החיים המחיים את גוּפו ומאירים יומו: גוונים שליליים ונקוּדתיים קיימים בּרוב סוּגים בּיחס ישר לסוּגי חולאים בּיחס ישר לעוונות וחטאים וּבאם מתרבּים החטאים מתרבּוּת הנקוּדות השליליות וחוברות לכתמים גדולים ומרוּבּים הפושטים וכובשים וממיתים גידים ואיברים וגובה אלהי"ם חובות מִּטמאים וּבאם מתמעטים החטאים מתמעטים הניקוּדים השליליים ואף נעלמים ולמקומם חוזרים בּאם אנוּ מתקנים ומיטהרים ובאמת בּוראנוּ מתכּנסים ומישרים ההדוּרים והדרכים והמידות וחוזרים אורות הקדוּשה ומחיים ומחלים הגוּף מנגעים וחולאים ויגל אבינוּ וירננוּ עליונים ותחתונים:

זיכּוּךְ בִּּתשוּבה: וּבאם רב השחור מהאור יש לחפוץ בּתיקוּן נאור ויש לבטל את הדינים בּמעשים טובים וגלים חיוּביים ויש לקבּל עבודת תשוּבה ולתקן פּנימיוּת סיבּה וּמסוּבבה ויש לתקן ולזכּךְ נפש ורוּח ונשמה וחיה ויחידה ולכךְ טובה תשוּבה תרוּפה מוּארה:

המלכתו יתבּרךְ: יש לשוּב בִּּתשוּבה בּאמוּנה מיראה ואהבה בּכוונת הנשמה בּחסדי נתינה ומניעת גשמיוּת הרע וכוונת הלב וניצוּח היצר הרע והנצחת הטוב והודיית האל בּטהרה ואהבתָּ לרעךָ כּמוךָ ואהבתָּ את ה' אלהיךָ בּכל דרכיךָ לשם שמים והאדרת שמו בּרבּים והמלכתו בּכל תרי"ג החלקים של אמת הנשמה תהלל יה הללוּיה: הללוּיה בּריאוּת הגוּף והנפש והרוּח והנשמה והחיה והיחידה ונגע זר לא יקרב בּאהליךָ כּי ה' שומרךָ וישמור צאתךָ ובואךָ מעתה ועד עולם ואמן ואמן:

לט.
כלל  מחלות  האדם  מ"ט  שערים  של טומאה בשלל סוגי החשכתם 
והסתלקות  אורות  קדושת  האדם  ביחס  למקום ומידת פגימתו בעץ 
החיים  ד'קדושה,  והטמעותו  בטומאת  שערי  הטומאה  בפרי תאות 
הרע  ובתשובה  שלמה  יינקה : 

ם.
יש להאיר החשכה בקדושה ולעולם כך אמת ריפוי כל מחלה : 

םא.
מחלת  הגוף  סימן  לאדם לחזור בתשובה למען ייטיב דרכיו  ומעשיו
על  פני  האדמה  וישאף  ליראה  ואהבה  ואמונה שלמה. אמן כן יהי 
רצון :  

םב. 
שבור  זרוע  רשע,  ורע תדרושרשעו בל תמצא:  ה'  מלך  עולם  ועד,
אבדו  גויים  מארצו:  נבזה  בעיניו  נמאס  ואת  יראי ה' יכבד, נשבע
להרע  ולא  ימיר:  כי  זרועות  רשעים  תישברנה  וסומך צדיקים ה':
מה תשתוחחי  נפשי  ומה  תהמי עלי,  הוחילי לאלהים כי עוד אודנו
ישועת  פני  ואלהי:  כצאן  לשאול שתו מות ירעם, וירדו בם ישרים
לבקר וצורם לבלות שאול מזבול לו: ת חטאני באזוב ואטהר,  תכבסני
ומשלג אלבין:   זבחי אלהים רוח נשברה, לב נשבר ונדכא אלהים לא
תבזה:   בפרוח רשעים כמו עשב,  ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי
עד:  

ואתה   מרום   לעולם  ה':  כי  הנה   אויביך,   ה',   כי  הנה  אויביך 
יאבדו,  יתפרדו כל פועלי און:   יביעו ידברו עתק,  יתאמרו כל פועלי 
און: 

יחל ישראל אלה' כי עם ה'  החסד,  והרבה  עמו  פדות:  והוא  יפדה 
את  ישראל  מכל   עוונותיו:  סומך  ה'  לכל  הנופלים,   וזוקף  לכל
הכפופים:  כל הנשמה תהלליה הללויה :

חזק   חזק   חזק

יח.
ככל  שנצטמצם  יותר,  נצטנע,  ופשוטה וענווה תהיה הוויתנו מלפניו
יתברך, כך יקרבנו אליו.  כשם שנצטנע לפני אב,  אותו אנו מעריכים
ומכבדים,  אזי  ודאי  יותר  עד  אין  קץ,  לפני אבינו שבשמים,  עלינו
להצטנע ולהיות  פשוטים וענווים : 

יט.
הבחינה  של  "אני  אמלוך"  קיימת  בכל  אחד מאתנו מעצם  הריחוק
וההחשכה,  ובכל עת מנסה בחינה זו להטות את הכף למצב של  "אני
אמלוך". ואף בבחינות הפנימיות והרגישות יותר בענינינו, יש  לבדוק
היטב  האם  קיים  מצב  של  "אני  אמלוך",  של רצון לא נקי:  באם
מצאנו בחינה  של  גאווה,  של  "אני   אמלוך",  בעצמנו,  או  בסובב
אותנו,  עלינו לשנות  את  מצב  ה"אני   אמלוך",  למצב  של  הקב"ה
מולך:  ובאם  ימצא  האדם  ויטהר את כל המקומות בעצמו של  "אני
אמלוך" וימליך את הקב"ה בהם,   כלומר  יהפכם  ל"הקב"ה  מולך",
יתקן  האדם  ויאיר  שיעור  מידת  תיקונו,  ריחוקו : 

כה.
אין סוף עומקים לתורה,  וכל אדם שונה בהשגתו מחברו.  האם  פעם
חשבת, שכל אדם באשר הוא, שונה תיקונו מתיקונך,  ושניכם בעולם
של תיקון, למרות  שהשגותיכם  שונות.  אהוב  את  עמיתך,  באשר
תיקונו, משום שגם הוא  עושה  את  תיקונו, תהא  אשר  תהא  מידת 
השגתו : 

גם האדם הפשוט בעיניך,  מנקה הרחובות או המוכר בשווקים, עשוי
להיות חכם בתורה, או צדיק נסתר, ואין אתה רואה ויודע.  אהוב,  כי
כולם בניו, ושנא  את  השקר  והמרמה :  "אין  מלאכה  המבזה  את 
בעליה" :  באם  תסיר  מחיצותיך,  אדם,   תוכל  לראות  שפע  טוב 
במציאות.  התנגד  להמצאות  קליפותיך,  וראה  טוב : 

כו. 
כל ענייני  החיים,  הלמידה  והחיבור  לתורה, נמדדים  מצד הבורא 
יתברך  באור  הפנימי  הנולד  מתוכם,  ומקבל ביטוי במציאות הלכה 
למעשה : 

כז. 
עצם ענין חייך,  אדם,  הוא משום שקבלת חיים מבורא עולם ישתבח
שמו,  וכל  רגע  וחלקיק  בחייך,   אפשר שיתקיים משום קבלת חיות
מבורא עולם. כל רגע וחלקיק בחייך מתקיים משום רצונו יתברך, אזי
רוצה בורא עולם ממך, אדם, ביטוי אמת הלכה למעשה : 

הבורא בוחן את מידת  מעשינו ואת  אור  פנימיות  המעשה,  בחיבור 
עם  ז ו המציאות,   בזה  העולם,  באופי  אורות  המפגש  עם  שאר 
הברואים  והבריאה  כולה :  

כח.
כל  נשמה  והשפעתה  היחודית 
על האדם לחבור השפעתו היחודית עם השפעתו היחודית של  חברו, 
ויחד  להשפיע  השפעות  ייחודיות  אל המציאות,  למען שמו יתברך 
ויתעלה :  כל אדם צריך בראש ובראשונה לחפש ענין יופי השפעתו
שלו מנשמתו שלו,  המחוברת  לבורא  עולם,  ביופי  הדרה  וגאונות
יצירתה,  ולקשר  זאת  באהבה  אל  המציאות :  

כט.
אל  תבחן את הדברים מהמקום בו אתה עומד,  משום  שאינך  שלם, 
ובחינתך טעות.   בחן את הדברים ביחס לבחינת האמת, היא  תורתנו
הקדושה : נבחנים אנו ביחס למציאות השגה גבוה יותר,  ולא כראות
עינינו או דמיון מחשבתנו, ובזה הענין,  צריך לתקן  טעות  במחשבה,
ובראית המציאות יש לבטל מחשבות שוגות:  קלקול במציאות קיים,
ואל לנו להוסיף קלקול לקלקול,  והרי הקלקול קיים,  ועלינו להוסיף
תיקון לקלקול, ולתקן במקום שקולקל: אמן כן יהי רצון : 

לג.
הכל  חבור יחדיו  בנקודת  מציאות  עליונה,  וכל  הנשמות  וכל
התיקונים  קשורים,  תומכים  ונתמכים   בהויה   אחת  של  מציאות
נשגבת.  ובאם  חוטא  האדם,  ממשיך  ומוריד בכל ההויה  הכללית,
ובאים מיטיב האדם, מאיר ומעלה בכל ההויה הכללית. ובכך ענין כל
ישראל ערבים זה לזה,  חברים,  חבורים,  אחים זה לזה.  וכאשר זוכה
ומזוכה האדם,  והגיע וזכה לטעום מעץ החיים של הקדושה,  וללמוד
ולחבור עם תורתו הקדושה של  אבינו  שבשמים,  ישתבח שמו,  עליו 
לראות   עצמו   כשליח,  למען  הפצת  גדולת  רוממותו יתברך,   וטוב 
אורותיו להשפיע אל העולם, ובכך יעודו של אדם עלי אדמות : 

לט.
האדם  בעבודת  בוראו,  מקבל שפע אורות מהבורא כפי עבודתו ותוך
נקיון כוונתו,  וסוגי האורות השונים,  הם שמותיו וכינויו של הקב"ה, 
המושפעים אל האדם מספירות עץ החיים.   הקב"ה משפיע לאדם כח 
וחיות,  כדי שיקיים מצוותיו "ואהבת לרעך כמוך".  אין  כוחות  אלה 
שייכים לאדם,  אלא ניתנים לו מהקב"ה כדי שיתן ויזכה את הרבים : 

ם.
הבנה  יסודית  במחשבת  הבריאה  משום  שיהיה  קיים חסרון, חוסר
שלמות, חוסר מנוחה, חוסר בריאות,  חוסר ביטחון,  או כל חוסר אחר 
ח"ו, יחפש האדם אחר השלמות,  אחר המלאות, אחר השלווה,  אחר
ההויה  המאוזנת,  וכל זאת ימצא האדם אך ורק מהאל יתברך,  חוסד
הכל : וירצה האדם וישאף למצב ההפכי מהחוסר, הוא המצב המלא, 
ומלאות  רק מה' יתברך : 

םא.
החוסר האמיתי הקיים באדם הוא חוסר היכולת לתת.  בשל הריחוק 
מהאור,  בשל  קליפותיו,  החוסר  האמית י  של  האדם  הוא  החוסר 
בנתינה, כשם  שנשמתו הפנימית רוצה להשפיע נתינה, וזהו  החוסר 
האמיתי של האדם : 

םב.

אדם רוצה  ממון  יותר,  כדי להקים בית ופאר ותענוגות,  אך ברצון 
נשמתו  פנימה,  רוצה נשמתו לתת ולתת ולטרוח בגוף בזה  העולם, 
כדי להיות  מסוגלת  לתת :

םה.
מחשבת הזרע באדמה,  מקבל הזרע כוחות גדילה, וצומח עץ על כל
 שלביו,  ובמחשבת  הזרע  גם  פרותיו,  וזרעי  פרותיו,  ועצי  זרעיו: 
וכאשר מקבל הזרע כוחות גדילה חזקים נקיים וטהורים יותר, צומח
 גזע  חזק  עוד יותר,  וענפיו  גדולים  ומפותחים יותר, וטעם פרותיו 
טעים יותר, וזרעיו וזרעי זרעיו מוארים יותר : 

סד.
הכח  לעשות חיל  ניתן  מהקב"ה,  ובאם   מעשיך  טובים  יותר, 
ההשפעה שתקבל גבוה יותר.   ובזה הבסיס אנו מתפתחים, מיתקנים 
ומזדככים,  למען זכות יותר את הרבים. ובאין מעשים,  אין השפעה,
אין גילויים.  את  השמש  מאיר הקב"ה בכל יום ללא קשר לעבודת 
האדם וללא התניה, וזהו סוג אחד של שפע,  אך אורות אחרים זכים 
ומטיבים בכל הקשור למעשי  האדם,  מקבל האדם  בשל  מעשים 
טובים :  

קי.
הייה ישר בכל דרכיך ומוצא שפתיך רק אמת,  ומעשיך רק אמת, עזור
תמיד באהבה לרעך וקיים את  דבר  אלהיך, הנזר מחטא,  אל תכעוס,
אל תרגוז, אל תפחד ואל תתבולל במחשבות ודרכי נכר.  אשריך וטוב
לך : 

קיד.
בחינת המלכות היא העולם הזה,  וכאן מגיע כל התהליך לידי ביטוי,
וכל  שדובר  בספירות  עד  כה, הרי  בא  כהכנה  לביטוי  הדברים
במלכות, בעולם הזה.  בספירת המלכות מקבל השפע ביטוי,   והאדם
מכוון בשפע למטרת עבודתו,  וקולטת  המלכות,  הנוקבא,  את  האור
הראוי, למען יתקן ויגשים האדם את מטרת הבראותו. במלכות יגשים
 ויקיים  האדם  את  דבר  תיקונו  הלכה  למעשה,  וזהו  ביטוי  קשר
הנושא,  וישלים  את  כל בחינות  תיקונו  ויזכך  ויצחצח  את  דרכיו
ומעשיו ויחבור  לשכינה  כאן  בעולם הזה, בדרך תורת האל למשה,
ויחבור החתן אל כלתו :

אמן כן יהי רצון, אמן ואמן :

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם. 

קראו עוד