שכינה ורפואה

המזון הרוחני המרפא

'ערש' הוא אותיות 'רעש' ומתהפך 'רעש' ל'ערש' בסוד שיתוף מידת הדין במידת הרחמים ככתוב– "ה' יסעדנו על ערש דוי, כל משכבו הפכת בחליו-"ה' יסעדנו"- ה' הוא בדיוק שהוא פרצוף זעיר הפנים והמזון העליון והיקר שנקרא 'שמים' והוא המן שאכלו ישראל במדבר ודק הוא יותר מכולם והוא מזון של חולים שהוא המזון הרוחני המרפא את החולה ואין החולים ניזונים אלא במזון הזה של הקב"ה ממש:

קראו עוד

רפואת השכינה

דע כי באיבריו של האדם מרומז מה שלמעלה ואם האיבר טוב הוא ממשיך הוא טוב ואם רע הוא ממשיך הוא רע ולכן באוכלנו מאיבר בעלי החיים מחזק האיבר את האיבר שכנגדו בגוף האדם שאוכלו וגיד הנשה מדיח את בני האדם מעבודת בוראם. באותו האיבר שחטא האדם בו נחלה הוא עד שנפרעים ממנו וכשאין השכינה תומכת את הגוף אין הגוף קם ממחלתו. בעשות האדם מעשה הגון תשרה עליו השכינה ובעוברו את פי ה' שורה רוח הטומאה על האיבר שבו חטא והוא מסך המבדיל בינו לבין אלהיו וכשחוטא האדם רוצה נשמתו לפרוח ממנו וכך נוצר חולי והוא בהחלשות הנפש הרוצה לילך ובהחלשות הגנת הגוף מטעם העצב ותשובה היא רפואתו והנשמות המגושמות ככלי חרס הן ושבירתם היא טהרתם ובהגיע אור השכינה אלי האדם מעבירה היא את כל השחרות והחושך מן הנשמה ומיד – "כל הנשמה תהלל יה הללויה":

קראו עוד

ה' יסעדנו על ערש דוי

דע כי מהמרה מתעורר הכעס אל הכבד ולכן 'כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה' ואין שריפה וחמימות בכל המחלות של איברי הגוף אלא מהמרה משום שבשעת מחלה מדליקה היא בלהבות את עורקי הכבד ורוצה לשרוף את כל הגוף, כים הזועף היא ועולים גליו עד לרקיע ורוצים לצאת מגבולם ולהחריב את העולם והשכינה היא לחולה כחול הסובב את הים כדי שלא יצא מפיו וסובבת את הגוף וסועדת אותו ככתוב- "ה' יסעדנו על ערש דוי". "ה' יסעדנו על ערש דוי"- סועדת השכינה את החולה ושרויה למעלה ממטתו והנכנס לבקר את החולה לא ישב על גבי המיטה ולא על גבי כסא ולא על גבי ספסל אלא מתעטף הוא ויושב על גבי הקרקע מפני שהשכינה שרויה למעלה ממטתו של חולה:

קראו עוד

המבקר את החולה

המבקר את החולה לא ישב למראשותיו משום שהשכינה על ראשו ולא ישב לרגליו משום שמלאך המוות לרגליו וכך הוא לאדם הבינוני אולם לצדיק הגמור "ה' יסעדנו על ערש דוי" שפרושו שהוא על ראשו וסובבת השכינה את גופו עד רגליו כיעקב ככתוב "ויאסוף רגליו אל המטה" שהיא השכינה הנקראת 'מיטה' ונאמר בה "והארץ הדום רגלי" ואת הרשע הגמור סובב מכל צד מלאך המוות שהוא היצר הרע וחרבו היא המרה משום שפניו מוריקות בטיפה אחת מאלו שלושת הטיפות שהמרה זורקת בו "ואחריתה מרה כלענה":

קראו עוד

ערש מתהפך לעשר

'ערש' מתהפך באותיותיו ל'עשר' ורומז על שכינה שהיא המלכות הכוללת עשר ספירות משום ש'אין קדושה בפחות מעשרה' ושורה היא לראש החולה ושומרת אותו ובעבורה "ה' יסעדנו" וכשמתהפך 'ערש' ל'עשר' ו'דוי' ל'יוד' מתייחד אזי הקב"ה עם השכינה ונמשכות מזה הייחוד כל הברכות בסוד "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" ובאם אין השכינה שם רוח סערה היא שם המסעירה את גופו של האדם כאניה המחשבת להשבר וכאשר אין תומכת השכינה את האניה שהיא הגוף כדי לשומרו הופכת אותה רוח הסערה ושוברת אותה וכאשר תומכת השכינה את החולה יוצא מיד קול האומר לו- 'בן אדם, עמוד על רגליך', וקם ממחלתו ויוצא מן הדין שלם בגופו ושלם בממונו:

בהצלחה ובברכה

לרפואה וחיים 

קראו עוד