תיקוּן המידות: לנשמה תפקיד כּצורךְ עליון לתקן את מידות האדם כּנגד סוד צימצוּמה וירידתה לעולם הזה כּנגד סוד שורשה העליון ומְקום החשכתה בּאדם הראשון ובגבוּל הזמן שהוּקצב לאדם לחיות כּנשמה בּגוּף בּמלכוּת עובר האדם חויות והתנסוּיות והתמודדוּיות והיבּחנוּת בּעשרת המידות שהן כּנגד עשר ספירות כּפי עניין תיקוּנו ודביקוּת האדם בּעיקר שורש התורה "ואהבתָּ לרעךָ כּמוךָ" כּוללת את כּל עשרת הספירות וכל המצוות והיא "ואהבתָּ את ה' אלהיךָ" כּי דרךְ תיקוּן האדם היא בּאהבת חברו שהיא אהבת האל ובדרךְ האל ישיג האדם את מעלותיו וישתווה האדם בּמעלותיו למעלות רצונות הבורא יתבּרךְ כּלפּיו שהן עשרת המידות:

כּנגד ספירת המלכוּת היא מידת ההכנעה והקבּלה שבה לומד האדם את גדוּלת הכניעה לִּרצון הבורא בּעולמו הן בִּּכללוּת הנבראים והן בּפרט האישי היחיד ועל האדם להלחם בִּּרצונו האנוכי להשיג את קיוּמו למען גדוּלת עצמו ויקיים את רצון הבורא יתבּרךְ וכנגד ספירת היסוד היא מידת האמת שבה לומד האדם את רצון נשמתו האמיתי מרפּא עץ חיים שהוּא יחס ודרךְ אמת כּלפּי כּל הנבראים וילחם האדם בּשקר ויאמר ויעשה ויבטא את כּל חפצו בּאמת ולמען האמת הנשגבת העליונה ולא יסתיר את האמת בּשקר למען צרכי עצמו וכנגד ספירת ההוד היא מידת התמימוּת שבה לומד אדם לדרוש בּתיקוּן המעוּות והשמת דבר על כּנו כּפי צורךְ נשמתו וטהרה וילחם האדם בּכיסוּיי פּנים וכיסוּיי טוהר האמת ודע ש'תום' משמעוּתו 'ישר' וכנגד ספירת הנצח היא מידת הבטחון שבה לומד האדם לבטוח בּאל עליון שיוליכו נאמנה בּדרךְ תיקוּנו בּכל דרכיו עלי אדמות וילחם האדם בּספק ובפּחד ובחוסר האמוּנה וכנגד ספירת התפארת היא מידת הרחמים והשלום שבה לומד האדם את מידת הסלחנוּת כּלפּי הנבראים וההטבה עמהם וילחם בּקושיוּת ליבּו ובהקשחת נתינתו וכנגד ספירת הגבוּרה היא מידת היראה שבה לומד האדם את יראת ה' וההשמרוּת מביטוּי הרע בִּּדרכיו ובמעשיו וכנגד ספירת החסד היא מידת האהבה שבה לומד האדם להיטיב לשאר הברוּאים בּכל מידת יכולתו וילחם האדם בּנתינה למען תאוות עצמו ומחסורו שלו וכנגד הדעת היא מידת הייחוּד שבה לומד האדם לייחד את כּל ענייניו לשם שמים ולהתחבּר בּכךְ לשורש עליון עוד בּחייו עלי אדמות וילחם האדם לעשות עניינו חיבּוּר ל'עץ החיים של הקדוּשה' ולא 'חס ושלום' ל'עץ הדעת טוב ורע' וכנגד ספירת הבינה היא מידת השמחה שבה לומד האדם חדוות חיים עלי אדמות והתענגוּת בּיופי וגודל רוממוּתו יתבּרךְ וילחם האדם בּעצבוּת ובדךְ און על ידי יצירת השמחה בּכל כּוחו ומאודו ונאמר הללוּיה ודע שבבּינה הן בּחינות התשוּבה והדביקוּת וכנגד ספירת החכמה היא מידת הענוה שבה לומד האדם את יופיה ומעלתה הבלתי ניתנת לשיעוּר של המעטת עצמו בּפני בּורא עולם בּסוד עניין הזדכּכוּתו ויכולתו להעביר 'אור אין סוף' לנבראים כּמידת צניעוּתו וילחם האדם בּגאוה ובהתנשאוּת ויהי בּענוה וכנגד ספירת הכתר הן המידות אמוּנה ותענוּג ורצון שהן סוד כּל המידות וכנגד רצון הרצונות ומבּריכת הטהרה בּתשוּבה שלמה יוּטב לנשמתו ויאמין בּבורא בּלבדו וימנע האדם מדרךְ 'אלהי"ם אחרים' ואפילוּ יצטרךְ לחירוּף נפשו בּדבר:

כּתר קושר דעת קושר תפארת קושר יסוד קושר מלכוּת קושר את כּל המידות: חכמה קושרת חסד קושר נצח: בּינה קושרת גבוּרה קושרת הוד קושרת מלכוּת: דעת קושרת תפארת כּתר עליון קושרת כּל המידות: דבר קושר דבר והכּל בּסוד אחד יחיד וּמיוּחד:

המחלה: כּאשר פּוגם אדם בּמידות מופיע מיד כּח שלילי שהוּא הקליפּות בּיחס ישר למקום הפגימה שהוּא עוררוּת 'עץ הדעת טוב ורע של הטוּמאה' בּאחד מספירותיו ומשורש זה בּ'עץ הדעת טוב ורע של הטוּמאה' נמשךְ לאדם כּח קליפּות זה החודר ומבקע את ה'חיה' ונכנס לגוּפו בּדיוּק בּמקום  מקבּיל לעניין פּגימתו וכשם שפגם בּ'עץ החיים של הקדוּשה' שהוּא העולם הגדול נפגם הוּא מ'עץ הדעת טוב ורע של הטוּמאה' בּגוּפו ממש שהוּא העולם הקטן ומתפּשטות הקליפּות ומתרבּות ונמשכות כּלפּי האדם ומולידות את כּל המחלות משוּם שהכּח השלילי מטמא ומחבּל בּגוּף האדם ובכךְ עניין כּל המחלות כּוּלן הבאות מ'עץ הדעת טוב ורע של הטוּמאה' בּיחס ישר למעשי פּגימת האדם בּחטאיו:

כּח הטוּמאה מבקע את המערכת הכוחנית הנקראת 'חיה'  היא ההילה המקיפה את הגוּף הגשמי של האדם ומערער בּשלב הראשון את האיזוּן הכללי הכוחני של האדם משוּם ששואב ממנו כּוחו בּדרךְ חיבּוּר ההפכי ומחלישו ומנזק ערנוּתו משוּם ערבּוּב כּח הדין בּכח החסד ובשלב השני פּוגם כּח הקליפּות בּכ"ד סודות מוקדי הגוּף הגשמי המצוּיים בּעמוּד השדרה בּיחס לאופן ודרגת פּגימתו וחטאו של האדם והם ח' מוקדי נשמה בּחלק העליון של עמוּד השדרה וח' מוקדי הרוּח בּחלק האמצעי של עמוּד השדרה וח' מוקדי הנפש שהם בּחלק התחתון של עמוּד השדרה ובשלב השלישי חודרות הקליפּות לאיברים החיצוניים והפנימיים שהם רמ"ח בּמספּרם ובשלב הרביעי חודרות הקליפּות לגידים שהם שס"ה בּמספּרם ובשלב החמישי מתפּשטות ומתרבּות הקליפּות כּלפּי כּל הבחינות הפנימיות יותר בּגוּף הגשמי הקשוּרות בּסוד פּגימתו עד לרמת עומק עוררוּת הדינים שחטאו עורר בּ'עץ הדעת טוב ורע של הטוּמאה' ובשלב השישי חוברות הפגימות כּאחת בּכל מרחב הגוּף הגשמי ומקיימות קשרי טוּמאה בּיניהן והשלב השביעי הוּא פּטירת האדם או האיבר והוּא שלב גזר הדין שבו נקבע בּשמים כּי לא תהיה לאדם זה או לאיברו תקנה בּזה הגלגוּל ונפטר האדם או איברו מן העולם:

המוסיף חטא לחטא יפגם כּמידת חיבּוּרם והמוסיף חסד לדין ימעט הדינים כּמידת חסדו והמוסיף דינים מקרב קיצו והגוּף הוּא המלכוּת עצמה שבה מתממשות כּל הספירות של עץ החיים ופגימת הדעת היא בּחכמה ובבּינה וביניהן בּאופן הקשוּר לכל הגוּף הגשמי כּוּלו ובחינת הדעת היא בּמקום בּחינת הכתר שאינה נפגמת בּחלקה הפנימי והיא אור חיוּתו עד החזרת נשמתו לבורא עולם:

מחלה והחלמה: הרי היא לךָ דרךְ הופעת מחלת האדם וגלגוּל קושר גלגוּל וּבאם לא ישלים תיקוּנו יצטרךְ לתקן בּגלגוּל הבא וּבאם זכה בּאש גיהנוּם וזכה יִּטהר בּגיהנום ויכפּר וּבאם לא זכה בּאש גיהנוּם יתקן בּגלגוּל שמתחת לגלגוּל בּגוּף אדם שהוּא בִּּתקוּפת גלגוּל בּחי בּצומח בּדומם וב'כף הקלע' שהוּא מקום שבמלכוּת שבו נעצרות הנשמות שחטאוּ מכדי לשוּב לחיי העולם הבא ועדיין לא הגיעה זכוּתן להתגלגל בּגוּף ולא זכוּ להיטהר בּאש גיהנום:

מחלת האדם בּגוּפו תולדה היא של חוליו הנפשי הרוּחני הנשמתי החייתי והיחידתי וחוליו בּא כּדי לידעו בּאשר לחוליו הפנימי ולידעו שחטא הוּא לקבּ"ה ומבקשו הקבּ"ה ודורשו לשוּב מדרכּו הרעה ולחזור בּתשוּבה שלמה לפני בּורא עולם משוּם שחוליו מחליא סביבתו ומטמא את עולמו של הקבּ"ה ואין רפוּאת האדם רפוּאת אמת היא אלא אם שב וחזר ותיקן דרכיו ואמרי פּיו ומחשבותיו וּבאם יתקן גוּפו בּדרךְ רופאי הבשר או בּדרךְ 'אלהים אחרים' לא יתוּקן חולי נפשו ותמשיךְ מחלתו ותתעצם בּו ותסתיר פּניה ותפרוץ בּו ויהיה חייב גלגוּל 'חס ושלום' כּדי לשוּב ולתקן מחלתו אלא בּאם יחזרוּ בּניו בִּּתשוּבה שלמה לפני הקבּ"ה ויזכּוּהוּ וּבאם לא יחזרוּ בּתשוּבה יקבּלוּ בּניו ניצוצות מחלתו בּחלקם ועוונו יהפוךְ עוונם 'חס ושלום' וינוּקוּ בּחזרתם בִּּתשוּבה שלמה בּתיקוּן המידות ואמן כּן יהי הרצון:

אור וחושךְ: עוונות האדם הם סיבּות מחלותיו והפרת חוּקי הקדוּשה מאל עליון מפרים את איזוּן כּוחות נפשו דוחים מגוּפו את קדוּשת חיוּתו מסתלקת קדוּשתו בּמידת חטאו חודרת לגוּפו טוּמאת חטאו משחירה לובן זוךְ אורות חיוּתו בִּּנגעים נקוּדתיים טמאים השואבים את כּוחות חיוּתו ומחלישים אונו ומחליאים גוּפו:

הכתמים הנקוּדתיים השחורים הם כּוחות הפוּכים ושליליים לכוחות האור והטוהר שהם כּוחות קדוּשת עץ החיים המחיים את גוּפו ומאירים יומו: גוונים שליליים ונקוּדתיים קיימים בּרוב סוּגים בּיחס ישר לסוּגי חולאים בּיחס ישר לעוונות וחטאים וּבאם מתרבּים החטאים מתרבּוּת הנקוּדות השליליות וחוברות לכתמים גדולים ומרוּבּים הפושטים וכובשים וממיתים גידים ואיברים וגובה אלהי"ם חובות מִּטמאים וּבאם מתמעטים החטאים מתמעטים הניקוּדים השליליים ואף נעלמים ולמקומם חוזרים בּאם אנוּ מתקנים ומיטהרים ובאמת בּוראנוּ מתכּנסים ומישרים ההדוּרים והדרכים והמידות וחוזרים אורות הקדוּשה ומחיים ומחלים הגוּף מנגעים וחולאים ויגל אבינוּ וירננוּ עליונים ותחתונים:

זיכּוּךְ בִּּתשוּבה: וּבאם רב השחור מהאור יש לחפוץ בּתיקוּן נאור ויש לבטל את הדינים בּמעשים טובים וגלים חיוּביים ויש לקבּל עבודת תשוּבה ולתקן פּנימיוּת סיבּה וּמסוּבבה ויש לתקן ולזכּךְ נפש ורוּח ונשמה וחיה ויחידה ולכךְ טובה תשוּבה תרוּפה מוּארה:

המלכתו יתבּרךְ: יש לשוּב בִּּתשוּבה בּאמוּנה מיראה ואהבה בּכוונת הנשמה בּחסדי נתינה ומניעת גשמיוּת הרע וכוונת הלב וניצוּח היצר הרע והנצחת הטוב והודיית האל בּטהרה ואהבתָּ לרעךָ כּמוךָ ואהבתָּ את ה' אלהיךָ בּכל דרכיךָ לשם שמים והאדרת שמו בּרבּים והמלכתו בּכל תרי"ג החלקים של אמת הנשמה תהלל יה הללוּיה: הללוּיה בּריאוּת הגוּף והנפש והרוּח והנשמה והחיה והיחידה ונגע זר לא יקרב בּאהליךָ כּי ה' שומרךָ וישמור צאתךָ ובואךָ מעתה ועד עולם ואמן ואמן:

ריפּוּי אמת: יש להאיר החשכה בִּקדוּשה וּלעולם כּךְ אמת ריפּוּי כּל מחלה:

כּלל מחלות האדם מ"ט שערים של טוּמאה בִּשלל סוּגי החשכתם והסתלקוּת אורות קדוּשת האדם בּיחס לִמקום וּמידת פּגימתו בּ'עץ החיים של הקדוּשה' והיטמעוּתו בּטוּמאת שערי הטוּמאה בּפרי תאות הרע וּבִתשוּבה שלמה יינקה:

סימן לאדם: מחלת הגוּף סימן לאדם לחזור בִּתשוּבה למען ייטיב דרכיו וּמעשיו על פּני האדמה וישאף ליראה ואהבה ואמוּנה שלמה ואמן כּן יהי הרצון:

מזמור הזדכּכוּת: שבור זרוע רשע, ורע תדרוש­ רשעו בל תמצא: ה' מלך עולם ועד, אבדוּ גוֹיִם מארצו: נבזה בּעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבּד, נשבּע להרע ולא ימיר: כּי זרועות רשעים תישברנה וסומךְ צדיקים ה': מה­ תשתוחחי נפשי וּמה תהמי עלי הוחילי לֵאלהים כּי עוד אודנוּ, ישוּעֹת פּני וֵאלהי: כּצאן לִשאול שתוּ מוֶת ירעֵם וירדוּ בם ישרים לבֹּקר וצוּרם לבַלות שאול מזבֻל לו: תחטאני בּאזוב ואטהר, תכבּסני וּמשלג אלבּין: זבחי אלהים רוּח נשבּרה לב נשבּר ונדכּא, אלהים לא תבזה: בִּפרוח רשעים כּמו עשב ויציצוּ כּל פֹּעלי אָוֶן, להִשמדם עדי עד:  ואתה מרום לעֹלם ה': כּי הנה אֹיְבֶיךָ ה' כּי הנה אֹיְבֶיךָ יֹאבדוּ, יתפּרדוּ כּל פֹּעלי אָוֶן: יבּיעוּ ידבּרוּ עתק, יתאמרוּ כּל פֹּעלי אָוֶן: יחל ישראל אל ­ה' כּי ­עִם­ ה' החסד, והרבּה עִמו פְדוּת: והוּא יפדה את ישראל, מִכּל עוֹנותיו: סומךְ ה' לכל הנֹפלים, וזוקף לכל­ הכּפוּפים: כּל הנשמה תהלל­ יה הללוּיה:   חזק   חזק   חזק

התקרבוּת: כּכל שנצטמצם יותר ונצטנע וּפשוּטה וענוה תהיה הוויתנוּ מלפניו יתבּרךְ כּךְ יקרבנוּ אליו וּכשם שנצטנע  לפני אב אותו אנוּ מעריכים וּמכבּדים אזי ודאי יותר עד אין קץ לפני אבינוּ שבּשמים עלינוּ להצטנע וּלהיות פּשוּטים וענוים:

הקבּ"ה מולךְ: הבחינה של 'אני אמלוךְ' קיימת בּכל אחד מאתנוּ מעצם הריחוּק וההחשכה וּבכל עת מנסה בּחינה זו להטות את הכף למצב של 'אני אמלוךְ' ואף בּבחינות הפנימיות  והרגישות יותר בּעניינינוּ יש לבדוק היטב האם קיים  מצב של 'אני אמלוךְ' ורצון לא נקי וּבאם מצאנוּ  בּחינה של גאוה של 'אני אמלוךְ' בּעצמנוּ או בּסובב אותנוּ עלינוּ לשנות את מצב ה'אני אמלוךְ' למצב של 'הקבּ"ה מולךְ' וּבאם ימצא האדם ויטהר את כּל המקומות בּעצמו של 'אני אמלוךְ' וימליךְ את הקבּ"ה בּהם שפרוּשו שיהפכם ל'הקבּ"ה מולךְ' יתקן האדם ויאיר את שיעוּר מידת תיקוּנו וריחוּקו:

אהוב את עמיתךָ: אין סוף עומקים לתורה וכל אדם שונה בּהשגתו מחברו והאם פּעם חשבת שלכל אדם בּאשר הוּא תיקוּן שונה מתיקונךָ וּשניכם בּעולם של תיקוּן למרות שהשגותיכם שונות ואזי אהוב את עמיתךָ בּאשר תיקוּנו משוּם שגם הוּא עושה את תיקוּנו ותהא אשר תהא מידת השגתו וגם האדם הפשוּט בּעיניךָ כּמנקה הרחובות או המוכר בּשווקים עשוּי להיות חכם בּתורה או צדיק נסתר ואין אתה רואה ויודע ואזי אהוב כּי כּוּלם בּניו וּשנא את השקר והמרמה ודע ש"אין מלאכה המבזה את בּעליה" וּבאם תסיר מחיצותיךָ אדם תוּכל לראות שפע טוב בּמציאוּת והתנגד להמצאוּת קליפּותיךָ וּראה טוב:

האמת בּאור הפנימי: כּל ענייני החיים והלמידה והחיבּוּר לתורה נמדדים מצד הבורא יתבּרךְ בּאור הפנימי הנולד מתוכם וּמקבּל בּיטוּי בּמציאוּת הלכה למעשה:

אמת הלכה למעשה: עצם עניין חייךָ אדם הוּא משוּם שקבּלת חיים מבורא עולם וכל רגע וּחלקיק בּחייךָ אפשר שיתקיים משוּם קבּלת חיוּת מבורא עולם וכל רגע וּחלקיק בּחייךָ מתקיים משוּם רצונו יתבּרךְ ואזי רוצה בּורא עולם ממךָ אדם בּיטוּי אמת הלכה למעשה וּבוחן הבורא את מידת מעשינוּ ואת אור פּנימיוּת המעשה בּחיבּוּר עם זו המציאוּת וּבזה העולם בּאופי אורות המפגש עם שאר הברוּאים והבּריאה כּוּלה:

השפּעה יחוּדית: כּל נשמה והשפּעתה היחוּדית ודע שעל האדם לחבור השפּעתו היחוּדית עם השפּעתו היחוּדית של חברו ויחד להשפּיע השפּעות ייחוּדיות אל המציאוּת למען שמו יתבּרךְ ויתעלה וצריךְ כּל אדם בּראש וּבראשונה לחפּש את עניין יופי השפּעתו שלו מנשמתו שלו המחוּבּרת לבורא עולם בּיופי הדרה וּגאונוּת יצירתה וּלקשר זאת בּאהבה אל המציאוּת:

בּחינה: אל תבחן את הדברים מהמקום בּו אתה עומד משוּם שאינךָ שלם וּבחינתךָ טעוּת ואזי בּחן את הדברים בּיחס לִבחינת האמת שהיא תורתנוּ הקדושה ונבחנים אנוּ בּיחס למציאוּת השגה גבוהה יותר ולא כּראוּת עינינוּ או דמיון מחשבתנוּ וּבזה העניין צריךָ לתקן טעוּת בּמחשבה וּבראיית המציאוּת יש לבטל מחשבות שוגות והרי שקלקוּל בּמציאוּת קיים ואל לנוּ להוסיף קלקוּל לקלקוּל אלא להוסיף תיקוּן לקלקוּל וּלתקן בּמקום שקוּלקל ואמן כּן יהי הרצון:

חיבּוּר יעוּד: הכּל חבוּר יחדיו בּנקוּדת מציאוּת עליונה וכל הנשמות וכל התיקוּנים קשוּרים ותומכים ונתמכים בּהוי"ה אחת של מציאוּת נשגבת וּבאם חוטא האדם הרי שממשיךְ הוּא וּמוריד בּכל ההוי"ה הכללית וּבאם מיטיב האדם הרי שמאיר וּמעלה הוּא בּכל ההוי"ה הכללית וּבכךְ עניין כּל ישראל ערבים זה לזה וחברים וחבוּרים ואחים זה לזה וכאשר זוכה וּמזוּכּה האדם והגיע וזכה לטעום מ'עץ החיים של הקדוּשה' וּללמוד וּלחבור עם תורתו הקדושה של אבינוּ שבשמים עליו לראות עצמו כּשליח למען הפצת גדוּלת רוממוּתו יתבּרךְ וטוּב אורותיו להשפּיע אל העולם וּבכךְ יעוּדו של אדם עלי אדמות:

זיכּוּי הרבּים: האדם בּעבודת בּוראו מקבּל שפע אורות מהבּורא כּפי עבודתו ותוךְ נקיון כּוונתו וסוּגי האורות השונים הם שמותיו וכינוּיו של הקבּ"ה המוּשפּעים אל האדם מספירות עץ החיים וּמשפּיע הקבּ"ה לאדם כּח וחיוּת כּדי שיקיים מצוותיו­"ואהבתָ לרעךָ כּמוךָ" ואין כּוחות אלה שייכים לאדם אלא ניתנים לו מהקבּ"ה כּדי שיתן ויזכּה את הרבּים:

מחוסר לִמלאוּת: הבנה יסודית בּמחשבת הבריאה והיא שמשוּם שיהא קיים חסרון וחוסר שלמוּת וחוסר מנוּחה וחוסר בּריאוּת וחוסר בּיטחון או כּל חוסר אחר 'חס ושלום' יחפּש האדם אחר השלמוּת ואחר המלאוּת ואחר השלוה ואחר ההוי"ה המאוּזנת וכל זאת ימצא האדם אךְ ורק מהאל יתבּרךְ חוסד הכּל וירצה האדם וישאף למצב ההפכי מהחוסר שהוּא המצב המלא וּמלאוּת היא רק מה' יתבּרךְ:

החוסר בִּנתינה: החוסר האמיתי הקיים בּאדם הוּא חוסר היכולת לתת וּבשל הריחוּק מהאור וּבשל קליפּותיו הרי שהחוסר האמיתי של האדם הוּא החוסר בִּנתינה כּשם שנשמתו הפנימית רוצה להשפּיע נתינה וזהוּ החוסר האמיתי של האדם:

רצון פּנימי: אדם רוצה ממון יותר כּדי להקים בּית וּפאר ותענוּגות אךְ בִּרצון נשמתו פּנימה רוצה נשמתו לתת ולתת וּלטרוח בּגוּף בּזה העולם כּדי להיות מסוּגלת לתת:

מחשבת הזרע: מחשבת הזרע בּאדמה וּמקבּל הזרע כּוחות גדילה וצומח עץ על כּל שלביו וּבמחשבת הזרע גם פּרותיו וּזרעי פּרותיו ועצי זרעיו וכאשר מקבּל הזרע כּוחות גדילה חזקים וּנקיים וּטהורים יותר צומח גזע חזק עוד יותר וענפיו גדולים וּמפוּתחים יותר וטעם פּרותיו טעים יותר וּזרעיו וּזרעי זרעיו מוּארים יותר:

בּשל מעשים טובים: הכח לעשות חיל ניתן מהקבּ"ה וּבאם  מעשיךָ טובים יותר הרי שההשפּעה שתקבּל היא גבוהה יותר וּבזה הבסיס אנוּ מתפּתחים וּמיתּקנים וּמזדכּכים למען זכּות יותר את הרבּים וּבאין מעשים הרי שאין השפּעה ואין גילוּים והרי את השמש מאיר הקבּ"ה בּכל יום ללא קשר לעבודת האדם וּללא התניה וזהוּ סוּג אחד של שפע אךְ אורות אחרים זכּים וּמטיבים בּכל הקשוּר למעשי האדם מקבּל האדם בּשל מעשים טובים: 

הייה ישר: הייה ישר בּכל דרכיךָ וּמוצא שפתיךָ רק אמת וּמעשיךָ רק אמת ועזור תמיד בּאהבה לרעךָ וקיים את דבר אלהיךָ והנזר מחטא ואל תכעוס ואל תרגוז ואל תפחד ואל תתבּולל בּמחשבות ודרכּי נכר ואשריךָ וטוב לָךְ:

מלכוּת: בּחינת המלכוּת היא העולם הזה וכאן מגיע כּל התהליךְ לידי בּיטוּי וכל שדוּבּר בּספירות עד כּה הרי שבא כּהכנה לביטוּי הדברים בּמלכוּת בּעולם הזה וּבספירת המלכוּת מקבּל השפע בּיטוּי והאדם מכוון בּשפע למטרת עבודתו וקולטת המלכוּת שהיא 'הנקבה' את האור הראוּי למען יתקן ויגשים האדם את מטרת הבראוּתו וּבמלכוּת יגשים ויקיים האדם את דבר תיקוּנו הלכה למעשה וזהוּ בּיטוּי קשר הנושא וישלים את כּל בּחינות תיקוּנו ויזכּךְ ויצחצח את דרכיו וּמעשיו ויחבור לשכינה כּאן בּעולם הזה בּדרךְ תורת האל למשה ויחבור החתן אל כּלתו ואמן כּן יהי הרצון ואמן ואמן:

אמן כן יהי רצון, אמן ואמן :

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם.